Selective Hearing - Telephone Operator Playlist

חזרתי השבוע לארץ אחרי המסע הקצר שלי בהודו, בזמן שהייתי שם לא הפסקתי לחשוב על כמה חווית הטיול במדינות עולם שלישי השתנתה במהלך השנים. אחד מהאלמנטים שהשתנו באופן דרסטי, הוא האפשרות להיות בקשר עם העולם. גם במקומות הכי נטושים ושבורים הייתה לי קליטה והייתי יכול לעשות שיחה בוואטסאפ ולעלות פוסט לבלוג בשבילכם ובאהבה. אנחנו חיים בעולם שבו אנחנו מעלים תמונות ל״ספר הפנים״ כסיכום לכל פעילות, אנחנו משתפים בסטורי כל חוויה קטנה שלנו ולא חיים כמעט את הניתוק יותר. קל לדעת איפה בן אדם נמצא רק מטביעת אצבע שלו באינטרנט, וזה רק קצה המזלג, ניתן לדעת מה השאיפות הפולטיות שלו ואיזה סוג של ירק הוא הכי אוהב. אנחנו חיים ומתועדים בצורה שתמיד מחברת אותנו אל העולם.

אני בעל נטייה נוסטלגית לעיתים, רוב המוסיקה שאני שומע נוצרה לפני שנולדתי. אני בעל אוסף תקליטים ומשתדל לשמוע מוסיקה דרך הפטיפון כמו איזה היפסטר מזורגג. בכללי אני משתדל לקדש את החוויה האנלוגית ומוצא בה דברים אוטנטים שנעלמו מן העולם. קצת משהו בתרבות הinstant לא נותנת לנו להיות בחוסר, להיות באין ועל כן מונעת מאתנו להתגעגע ולחוות, אפילו לעיתים להנות. במהלך שהותי בהודו למדתי קצת על הבודיהזם, מאוד התחברתי לפסקה הבאה מספר הדאו:

[2] ״הכל תחת השמים יודעים את יפי היפה, ומתוך זה את המכוער; הכל יודעים את טיב הטוב, ומתוך זה את הרע. יש ואין נולדים זה מזה, קשה ושל משלימים זה את זה, ארוך וקצר מדגישים זה את זה, ארוך וקצר מדגישים זה את זה, קול ומשמעות תואמים זה את זה, אלה הם הקבוע. לפיכך: החכם - מתגורר במעשה שבאין עשיה, מנהיג את הלימוד שבאין מילים״

אנחנו מתחילים להעריך ולהבין דברים רק שאין לנו אותם, תופעה שאצלי פועלת בעצימות מוגברת. לפעמים אנחנו חייבים ללכת לאיבוד בשביל למצוא את עצמנו או כפי שאמר הנרי דיוויד ת׳ורו:

״רק משאבדנו, כלומר רק משאיבדנו את העולם, אנו מתחילים למצוא את עצמו, ולגלות היכן אנו ואת מידת האינסופיות של יחסינו״

לכן, במוטיב של החוסר נדבר על חוויה שנעלמה מן העולם אבל מאוד מסקרנת גם היום, נדבר על מוקד טלפוני (operator בלעז) במוסיקה. אפילו כשאני הייתי צעיר, עדין היה קיים בעולם 144, מוקד שבו היה ניתן להציג פרטים של בן אדם והיו מנסים לאתר את מספר הטלפון שלו. הוא עדין קיים, אבל, אני לא בטוח מי משתמש בו כאשר יש את ״ספר הפנים״ וטינדר וכדומיהן. אז הפלייליסט שלנו יורכב היום משירים בעקבות הגוף המקשר הזה שנותן לנו את היכולת ליצור קשר עם הדבר הזה שאיבדנו חזרה.

כמובן שברוב השירים האידאה העצובה שמנסים ליצור איתה קשר היא איזו אהבה ישנה שאבדה מסיבה כזו או אחרת. אנחנו מתחילים עם Tom Waits בשירו הנפלא Martha, שם הוא מתקשר לאהובתו הישנה ומנסה לסכם את 40 השנים שהיו בנפרד ולהתרפק ברגעים המיוחדים שהיו להם יחדיו.

"Operator, number please It's been so many years Will she remember my old voice While I fight the tears?"

סיפור דומה קיים בשירים operator של הGrateful Dead ובשיר Operator של Jim Corce שעליו הרחבתי כבר בפוסט שלם בבלוג. הפורטוגוניסט של השיר לא מצליח להגיע לאותה אישה מן העבר, הוא מנסה לגלות עליה מידע אבל נכשל מסיבות שונות שמעבר לכוחו. לבסוף הוא נכנע והוא מגיע למסקנה שלא מעניין אותו מה הסטטוס שלה, העיקר שהיא בסדר.

"She could be hangin' 'round the steel mill Working in a house of blue lights Riding a getaway bus out of Portland Talking to the night I don't know where she's going I don't care where she's been Long as she's been doin' it right"

כמובן שעל מנת להוסיף קדושה בעולם הוספתי ביצועים של בוב דילן ו chuck berry שגם שרים על long distance phone. הם מדברים על החוויה של ההתקשרות למישהו רחוק והמסע שעוברים על מנת לבצע את אותה השיחה. אני ממליץ לכם לצלול בעצמכם לאותם שירים וקצת לחוות עוד פרספקטיבה קצת שונה על אותו רכיב המקשר אותנו לעולם הרחוק מאיתנו.

וכמובן מי אם לא יונתן גפן, אחד מהכותבים הגדולים שהיו כאן, שלצערנו נפטר בטרם עת השנה, כתב שיר מדהים על אותה החוויה. באלבומו עם דני ליטני ״מכתבים למערכת״, שהוא אלבום מצוין לכל דבר ועניין, אנחנו נחשפים לשיר אחת ארבע. יונתן מתקשר למוקד ומנסה לאתר מישהי שאת מספרה היה לו על קופסאות סיגריות אבל המספר נמחק. אין לו כמעט פרטים עליה, אבל הוא ממש רוצה לבקש סליחה. אנו עדים עוד פעם לאותה החוויה שמתוארת בשפתו של יונתן בצורה כל כך חזקה כמו שרק הוא יודע. והליווי של דני והעיבוד הנפלא של מיקי גבריאלוב וחיים רומנו נותנים את האווירה הקודרת של השיחה.

״אני רק רוצה להגיד לה סליחה, ושלא הייתי צריך ושאני אדע להבא. לא אני לא זוכר את שם המשפחה, אבל בשביל זה את שם אחת ארבע. (אם המספר שביקשת מופיע בספר הטלפון תעלה לה שיחה זאת לירה אחת ועשרים ושתים אגורות) לא היא לא מופיעה בספר הטלפונים, היא לא כזאת שמופיעה בספרים.״

הפלייליסט יסתיים בביצוע הפומפוזי של ELO בTelephone Line שמדגיש את גודל העוצמה שיש לנו בחוויה הזאת של ההמתנה על הקו לרגע המכונן. אני מאחל לכל הקוראים הנכבדים שלי סופ״ש נעים שנלמד להתגעגע,ללכת לאיבוד ולמצוא את עצמנו מחדש.

האזנה נעימה.