Eric Clapton - Layla and Other Assorted Love Songs

אני זוכר נסיעה חזרה מהבסיס, לקחתי טרמפ עם מישהי למקום שבו החניתי את הרכב. בתקופה הזו הרכב שלי היה חסום והייתי צריך להחנות אותו מחוץ לבסיס. אלו היו נסיעות של חמש דקות, נסיעות קצרות בקיץ כשכל האוטו חם, כי הוא עמד בשמש כל היום. נכנסים לרכב ותכף צועקים ״תפעיל את המזגן״, כולם מזיעים את חייהם אחרי יום עבודה בינוני בבסיס. בנסיעה הקצרה הזאת התנגן ברדיו Change The World של אריק קלפטון. אני זוכר שהנהגת החביבה הסתכלה עליי ואמרה ״וואלה אהבתי, שיר נחמד, של מי זה?״, ואני מלמלתי שנראה לי שזה של קלפטון אבל אני לא בטוח. ירדתי מהטרמפ לעבר הרכב שלי וחשבתי לעצמי שאף פעם לא באמת הכרתי לעומק את קלפטון, ואולי כדאי לתת צ׳אנס ולשמוע את אחד האלבומים שלו. נכנסתי לApple Music- שמתי את האלבום One More Car, One More Rider, ומאותה נקודה נשאבתי – שמעתי כמעט רק את האלבום הזה במשך חודש שלם.

הייתה לי התלבטות גדולה איזה אלבום של קלפטון לבחור; האמת היא שאפילו כתבתי פוסט שלם על אלבום ההופעה שלו. יש משהו באלבומי live שאני באופן כללי מאוד אוהב, ואישית אני חושב שזה אחד מאלבומי live הטובים שיש. למרות זאת, האלבום מורכב באופן טבעי מכמות גדולה יותר של להיטים, לכן אני מרגיש שאם אנחנו נשארים שם – אנחנו מפספסים חלק גדול מקלפטון. זאת הסיבה שנדבר על אלבום אחר שהוא אחד מהיצירות היותר משמעותיות של קלפטון.

אז לפני שנתחיל להעמיק באלבום Layla and Other Assorted Love Songs , נזכיר את ההרכב של האלבום. האלבום הוא של להקת Derek and The Dominos, שהוקמה על ידי קלפטון לאחר שעזב את להקת Cream. כידוע האריסון וקלפטון היו חברים טובים מאוד והיו ביניהם שיתופי פעולה רבים, ואפילו היה שותף להקלטה של while my guitar gently sweeps away (הסיפור מאחורי השיר גם די מיוחד). כל חברי הלהקה עבדו עם גורג' אריסון על האלבום All Things Must Pass , ומהסשנים על האלבום של האריסון נבנתה הלהקה. הלהקה לא זכתה להתקיים לאורך ימים אבל השילוב ביניהם עבד מעולה.

האלבום נפתח בשיר I Looked Away. לכאורה, נשמע שהקצב בשיר הולך להיות רגוע אך ככל שהשיר מתקדם, הקצב מתגבר כמו התהליך הרגשי של הפרוטגוניסט בשיר, מעין עיכול הפרידה שהוא עבר.

"She took my hand And tried to make me understand That she would always be there But I looked away And she ran away from me today I'm such a lonely man״

השיר מסתיים בסולו גיטרות שמכניס אותנו לקצב הגבוה של האלבום. התהליך הזה שיש בו התחלה איטית והתקדמות לאורך השיר, חוזר על עצמו הרבה פעמים באלבום: בBell Bottom Blues- ובעוד שירים אחרים כמו בקאבר לשיר הבלוז Have You Ever Loved a Women וב- It's To Late , שיר נוסף המדבר על האהבה האבודה.

קרבות גיטרות הן חלק נכבד מאוד באלבום ובמיוחד בשיר Anyday. השיר הזה הוא קרב גיטרות של קלפטון עם Duane Allman (חבר להקת The Allman Brothers). הגיטרות צורחות את מה שהלב של קלפטון מבקש

"And I know anyday, anyday I will see you smile, I will see you smile"

קלפטון הוא אומן שמצליח עם מגוון הכלים שיש בידיו, להעביר את הוויה שלו. הגיטרה כאן בשיר היא דרך תקשורת נוספת להגיע אלינו המאזינים, כדי שנבין את השאיפה שלו לאהבה.

גולות הכותרת של האלבום, מבחינתי, הם שני שירים שהם סוג של ג'אם שהפך לשיר. Why does love got to be so sad הוא שיר שהאנרגיה בו מופיעה מהשנייה הראשונה, הסולו גיטרות מדהים, ואין מה להכביר במילים – לכו לשמוע. והשיר השני Keep on Growing שהיה במקור ג'אם של הלהקה, ואפילו חשבו להוריד אותו מהאלבום עד ש- Bobby Whitlock התעקש שזה יותר מידי טוב , וזיכה את הרבים בשיר המדהים הזה.

לבסוף חייבים לדבר על השיר Layla. אולי השיר הכי מוכר בהיסטוריה של הרוק. הסיפור שמסתתר מאחוריו הוא סיפור על אהבה שלא הצליחה להגיע לכדי מימוש. Layla היא דמות מפואמה של משורר פרסי בשם ניזאמי, שעסקה בסיפור אהבה טרגי, וקלפטון השתמש בסיפור הזה כמקור השראה לשיר. במהלך התקופה שקלפטון עבד עם ג'ורג' האריסון הוא התאהב בפאטי בויד אשתו של ג'ורג', וכתב את השיר עליה. קלפטון כתב את השיר במחשבה שהמסר ישכנע את בויד לעזוב את האריסון עבורו. ואכן בויד התגרשה מג'ורג' והתחתנה עם קלפטון ( "אני גם הייתי מתגרש עם שיר כזה"). אבל כמובן כמו כל כוכב רוק עם אורח חיים לא מסודר, קפריזות של ילד בן שמונה והתמכרות לאלכוהול וסמים, הם התגרשו אחרי עשור.

כל כך הרבה נכתב ויש עוד הרבה מה להרחיב על האלבום הזה שכולו שזור בהיסטוריה מורכבת, אהבה גדולה ומוסיקה מדהימה. האלבום הוא שרבוב של בלוז רגוע, קרבות גיטרות אימתניים ורגשות עוצמתיים כלפי האהבות בחיים, כמו שרק קלפטון יודע.

האזנה נעימה